הסכום שהקצה משרד הרווחה לטיפול בכל אחד משורדי נובה: 44.5 שקל לחודש

שורדי הטבח במסיבה זכאים למימון מביטוח לאומי עבור טיפול נפשי פרטני אולם כל גורמי המקצוע מסכימים כי מדובר בפתרון שמתאים רק לחלקם. כדי להתמודד עם הבעיה הקציב משרד הרווחה 1.2 מיליון שקלים ל-9 חודשים, שאמורים לממן תוכנית אדמיניסטרטיבית וטיפולית גדושה ל-3,000 השורדים ולבני משפחותיהם. במשרד טוענים בתגובה כי הסכום הנמוך נובע מכך שמדובר ב-"מעטפת משלימה", אולם בהיעדר תוכנית ממשלתית אחרת, לא ברור את מה היא משלימה. חשיפת שומרים

שניים משורדי הטבח בין המכוניות השרופות. המצולמים אינם קשורים לכתבה. צילום: רויטרס

שורדי הטבח במסיבה זכאים למימון מביטוח לאומי עבור טיפול נפשי פרטני אולם כל גורמי המקצוע מסכימים כי מדובר בפתרון שמתאים רק לחלקם. כדי להתמודד עם הבעיה הקציב משרד הרווחה 1.2 מיליון שקלים ל-9 חודשים, שאמורים לממן תוכנית אדמיניסטרטיבית וטיפולית גדושה ל-3,000 השורדים ולבני משפחותיהם. במשרד טוענים בתגובה כי הסכום הנמוך נובע מכך שמדובר ב-"מעטפת משלימה", אולם בהיעדר תוכנית ממשלתית אחרת, לא ברור את מה היא משלימה. חשיפת שומרים

שניים משורדי הטבח בין המכוניות השרופות. המצולמים אינם קשורים לכתבה. צילום: רויטרס
שניים משורדי הטבח בין המכוניות השרופות. המצולמים אינם קשורים לכתבה. צילום: רויטרס

שורדי הטבח במסיבה זכאים למימון מביטוח לאומי עבור טיפול נפשי פרטני אולם כל גורמי המקצוע מסכימים כי מדובר בפתרון שמתאים רק לחלקם. כדי להתמודד עם הבעיה הקציב משרד הרווחה 1.2 מיליון שקלים ל-9 חודשים, שאמורים לממן תוכנית אדמיניסטרטיבית וטיפולית גדושה ל-3,000 השורדים ולבני משפחותיהם. במשרד טוענים בתגובה כי הסכום הנמוך נובע מכך שמדובר ב-"מעטפת משלימה", אולם בהיעדר תוכנית ממשלתית אחרת, לא ברור את מה היא משלימה. חשיפת שומרים

הסכום שהקצה משרד הרווחה לטיפול בכל אחד משורדי נובה: 44.5 שקל לחודש

שורדי הטבח במסיבה זכאים למימון מביטוח לאומי עבור טיפול נפשי פרטני אולם כל גורמי המקצוע מסכימים כי מדובר בפתרון שמתאים רק לחלקם. כדי להתמודד עם הבעיה הקציב משרד הרווחה 1.2 מיליון שקלים ל-9 חודשים, שאמורים לממן תוכנית אדמיניסטרטיבית וטיפולית גדושה ל-3,000 השורדים ולבני משפחותיהם. במשרד טוענים בתגובה כי הסכום הנמוך נובע מכך שמדובר ב-"מעטפת משלימה", אולם בהיעדר תוכנית ממשלתית אחרת, לא ברור את מה היא משלימה. חשיפת שומרים

שניים משורדי הטבח בין המכוניות השרופות. המצולמים אינם קשורים לכתבה. צילום: רויטרס

פאדי אמון

יחד עם

22.11.2023

תקציר הכתבה

מסמך פנימי של משרד הרווחה שהגיע לידי שומרים חושף כי התקציב שהוקצה על ידו לטיפול בשורדי מסיבת נובה עומד על 1.2 מיליון שקלים ל-9 חודשים. גם מהסכום הזה רק מחצית תגיע מקופת המדינה והיתר ממפעל הפיס. לאור מספר השורדים שנחשף במסמך מדובר ב-44.5 שקלים לחודש לכל שורד.

חשוב לציין כי שורדי המסיבה זכאים ל-12-24 טיפולים פסיכולוגיים פרטניים דרך תוכנית של הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות ואלה ממומנים בנפרד וללא קשר לתקציב שאושר במשרד הרווחה. ואולם גורמי המקצוע השונים, וכך גם במשרד עצמו, סבורים כי הזכאות הזאת רלוונטית רק לחלק מהשורדים, בעוד התוכנית של משרד הרווחה אמורה לתת את הפתרון לכל האחרים וכן לבני משפחותיהם. לאור הסכום הנמוך שאושר אי אפשר שלא לקבל את הרושם שבמשרד מצפים שהטיפול יינתן גם בעתיד על ידי פסיכולוגים מתנדבים וגופים שממומנים מתרומות, כפי שקורה כיום.

במשרד טענו בתגובה כי מדובר רק בתוכנית "משלימה" אולם כלל לא ברור את מה היא "משלימה". בדיקה שערך שומרים מעלה כי למרות חשיבות ודחיפות הסוגיה, מעבר למימון הפרטני של הביטוח הלאומי, שכאמור יכול להציע פתרון רק לחלק ממשתתפי המסיבה, אין לשום משרד ממשלתי תוכניות נוספות מעבר לתקווה שהפסיכולוגים המתנדבים ימשיכו לטפל בשורדים. התגובה המלאה מובאת בסוף הכתבה.

זירת הפסטיבל ימים ספורים לאחר הטבח ופינוי הגופות הרבות. צילום: רויטרס
ד"ר הדס שהרבני סיידון, פסיכולוגית קלינית ומנהלת "עוטף לב" סיוע נפשי מבית החמ"ל האזרחי: "להציע להם 12 מפגשים זה כמו להציע לחולה סרטן סבב כימו אחד, או לומר לאדם קטוע רגל שיקבל 10 מפגשי פיזיותרפיה"

מתבססים על פסיכולוגים מתנדבים

הפער בין הצרכים בשטח להתמודדות הממשלתית הלקויה זועק כבר מהשורות הראשונות של המסמך. תקצוב הטיפול, מוסבר בו שוב ושוב, דחוף מאוד כדי למנוע נזק מתמשך לשורדים. הישיבה לאישורו לעומת זאת התקיימה רק ב-1 בנובמבר, כשלושה וחצי שבועות לאחר השבת הרצחנית. על הפרק היה אישור פטור ממכרז להתקשרות עם הקואליציה הישראלית לטראומה - עמותה ותיקה המאגדת שורה ארוכה של גופים ומתמחה בין היתר גם בטיפול בטראומה על רקע לאומני. 

בישיבה הוצגו בפעם הראשונה נתונים רשמיים ביחס למסיבה הקטלנית. לפי הנתונים הללו השתתפו בה כ-4,000 בני אדם, רובם בני 23-35. הגיל הממוצע עמד על 27. לאחרונה פרסמה המשטרה נתונים נוספים ומהם עולה כי 364 מהמשתתפים נרצחו ועשרות נוספים נחטפו לעזה. 

"למעלה מ-3,000 משתתפים שרדו, רובם עברו חוויה קשה ביותר של רגעי פחד קיומי, סכנת חיים, עדות לאלימות קשה וצפייה במחזות קשים של מוות והרס. חלק מהחוויה הקשה איתה חזרו השורדים היא התחושה שהם לא היו מוגנים, שלא הגיעו להציל אותם ושהם הופקרו על ידי המדינה, דבר שהגדיל את תחושת השבר", כך במסמך.

המסמך אמנם אינו מתייחס לכך ישירות, אך הסיטואציה מורכבת אף יותר מהמתואר. חלק מהמשתתפים במסיבות טבע לוקחים סמים פסיכדליים ובהיעדר בסיס מחקרי צריכתם בעת חוויה טראומתית אינה ידועה. היא יכולה להעצים את הטראומה או לחילופין לסייע בהתמודדות עימה. מחקר בסיסי וראשוני בנושא נמצא בשלביו הראשוניים בהשתתפות חלק מהשורדים. 

כך או אחרת, לכל הגורמים הטיפוליים היה ברור כי יש להתמודד עם הסוגיה בדחיפות ועל רקע החידלון הממשלתי הרימו את הכפפה מתנדבים, עמותות ותורמים. זמן קצר לאחר ה-7 באוקטובר החלו פסיכולוגים מתנדבים, רובם מהמגזר הפרטי, לטפל בשורדי נובה במסגרת מספר מרכזים טיפוליים שהוקמו בכספי תרומות. שורדים אחרים הגיעו לטיפולים פסיכולוגיים פרטניים, בין אם באופן פרטי ובין אם במימון הביטוח הלאומי. ועדיין לכל הגורמים המעורבים ברור שלא כל השורדים מטופלים כרגע וכי גם אם לא כולם נמצאים באותה רמת סיכון לפוסט-טראומה, הרי שלהעדר טיפול יכולות להיות השלכות עתידיות קשות.

כאמור, שלושה וחצי שבועות לאחר המסיבה הגיע גם משרד הרווחה לאירוע. מדוע דווקא משרד הרווחה? במסמך עצמו מוסבר כי "קיימת החלטת מדיניות שנתמכת על ידי סמנכ"ל מינהל של"מ, מר עמוס ישי ומנכ"ל המשרד מר ינון אהרוני, לטפל בצעירים שורד המסיבה". ובמילים אחרות: בהיעדר מסגרת ממשלתית מתאימה יותר הועבר תיק הטיפול בשורדי נובה למשרד הרווחה.

המסמך מפרט מהו אותו טיפול שעבורו אושר התקציב: "הפעלת תוכנית התערבות עבור הצעירים השורדים אשר זקוקים להתערבות פסיכו-סוציאלית דחופה שכוללת ריכוז הצרכים, תיכלול המענים מול הרשויות המקומיות, מערכת הבריאות, ביטוח לאומי ועוד, תיווך ומיצוי זכויות, בניית מעטפת טיפולית קבוצתית וקהילתית ותמיכה במערך הטיפול שנוצר על ידי מתנדבים". 

במסמך מוזכר "נוהל חרדה" של הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות המאפשר לשורדים לקבל מימון לטיפול פסיכולוגי פרטני בהיקף של 12-24 פגישות. הנוהל הזה, מדגיש המסמך, לא מתאים לכולם ולכן "משלים" משרד הרווחה את הפתרונות המוצעים. 

כאן מוצגות 6 נקודות טיפוליות שאמורות להיות המענה: 12 פגישות קבוצתיות לכל שורד, הקצאת תקנים לאיתור כלל השורדים ול-"תכלול" המענים עבורם, שימוש בכלים טיפוליים כמו טיפול באמנות או במוזיקה, ארגון מסיבות המשך (התמודדות באמצעות חזרה למקור הטראומה. פ"א), הקמת מרחבים טיפוליים ברשויות המקומיות ועוד. 

במקום אחר במסמך מוזכר טיפול תומך שיקבלו גם משפחותיהם של השורדים בהיקף של כ-15 מפגשים קבוצתיים. 

שר הרווחה יעקב מרגי. צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
התחושה העולה מקריאת המסמך היא כי המשרד, שבו "קיימת החלטת מדיניות לטפל בצעירים שורד המסיבה", מצפים כי הטיפול בשורדים ימשיך להתבסס על מערך העמותות, המתנדבים והתורמים שאליהם יצטרפו גם הרשויות המקומיות

הכל ב-1.2 מיליון שקל

מן הסתם גם לבכירי משרד הרווחה ברור שבתקציב שאישרו לא ניתן לממן במשך תשעה חודשים אפילו חלק מזערי מהרשימה הטיפולית הזאת. מהיכן יגיעו הכספים הנדרשים? במסמך אין התייחסות ישירה לכך, אך רמז אולי ניתן לקבל מהאיזכורים של עמותות, תורמים, מטפלים מתנדבים, מארגני המסיבה (שנרתמו לסייע), רשויות מקומיות, משרדי ממשלה אחרים ועוד. התחושה העולה מקריאת המסמך היא כי במשרד מצפים כי הטיפול בשורדים ימשיך להתבסס על מערך העמותות, המתנדבים והתורמים שאליהם יצטרפו גם הרשויות המקומיות. 

ד"ר הדס שהרבני סיידון, פסיכולוגית קלינית ומנהלת "עוטף לב" סיוע נפשי מבית החמ"ל האזרחי, אומרת בשיחה עם שומרים כי ללא קשר לשאלת התקציבים המסמך מנותק לחלוטין מהיקף הטיפול הנדרש. "להציע להם 12 מפגשים זה כמו להציע לחולה סרטן סבב כימו אחד, או לומר לאדם קטוע רגל שיקבל 10 מפגשי פיזיותרפיה. המדינה צריכה להציע סל שירותים ולהכיר בכך שכל אחד מהם ידרוש את המענה הייחודי לו". 

במשרד הרווחה העדיפו תחילה שלא להגיב לכתבה אולם גורם במשרד טען כי למרות "החלטת המדיניות שהוזכרה במסמך וכן תמיכתו בכך של מנכ"ל המשרד, האחריות לטיפול בשורדי המסיבה אינה של המשרד, אלא של משרדים אחרים, וכי התקציב שאושר הוא רק לטובת "מעטפת משלימה" ולצורך "התערבויות קבוצתיות לשורדים להורים ולחברים, הדרכת צוותים, חיזוק העבודה עם קבוצות ברשויות המקומיות ועוד".

לאחר פרסום הכתבה שינה המשרד את דעתו והעביר את התגובה הבאה: "הטיפול הנפשי בניצולי המסיבות ניתנים במימון מלא של המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות על ידי מטפלים מוסמכים, באמצעות הגופים המוכרים לכך, וללא עלות כספית.

"התוכנית המשלימה שנבנתה על ידי משרד הרווחה, מרכז השלטון המקומי ומפעל הפיס נועדה לאיתור שורדים שעדיין לא פנו לקבלת טיפול ובנוסף, לתת מעטפת תומכת לקרוביהם כגון הורים ובני משפחה בכלים של סדנאות וטיפול קבוצתי. חישוב העלות פר מטופל חוטא למציאות ומטעה את הציבור".

השאלה האם הסכום שהוקצה סביר או מספיק לאותה מעטפת משלימה, נותרה ללא מענה.