הטרגדיה התאילנדית של העוטף: "אם לא תהיה שם חקלאות, לא יהיה חבל ארץ"

גם 5,000 העובדים התאילנדים בעוטף עזה לא יכלו לדמיין תסריט בלהות שכזה: 28 תאילנדים נרצחו ו-17 נחטפו לרצועת עזה. מאות פונו לשרון ולערבה, חלקם כבר עובדים בשטח, ימים ספורים אחרי הטראומה, אחרים רק רוצים לשוב הביתה. בלי כוח העבודה מתאילנד לא תהיה חקלאות בישראל, ולעוטף הם לא מתכוונים לחזור

עובד מתאילנד שפנה מהעוטף אל השרון. צילום: ביאה בר קלוש

גם 5,000 העובדים התאילנדים בעוטף עזה לא יכלו לדמיין תסריט בלהות שכזה: 28 תאילנדים נרצחו ו-17 נחטפו לרצועת עזה. מאות פונו לשרון ולערבה, חלקם כבר עובדים בשטח, ימים ספורים אחרי הטראומה, אחרים רק רוצים לשוב הביתה. בלי כוח העבודה מתאילנד לא תהיה חקלאות בישראל, ולעוטף הם לא מתכוונים לחזור

עובד מתאילנד שפנה מהעוטף אל השרון. צילום: ביאה בר קלוש
עובד מתאילנד שפנה מהעוטף אל השרון. צילום: ביאה בר קלוש

גם 5,000 העובדים התאילנדים בעוטף עזה לא יכלו לדמיין תסריט בלהות שכזה: 28 תאילנדים נרצחו ו-17 נחטפו לרצועת עזה. מאות פונו לשרון ולערבה, חלקם כבר עובדים בשטח, ימים ספורים אחרי הטראומה, אחרים רק רוצים לשוב הביתה. בלי כוח העבודה מתאילנד לא תהיה חקלאות בישראל, ולעוטף הם לא מתכוונים לחזור

הטרגדיה התאילנדית של העוטף: "אם לא תהיה שם חקלאות, לא יהיה חבל ארץ"

גם 5,000 העובדים התאילנדים בעוטף עזה לא יכלו לדמיין תסריט בלהות שכזה: 28 תאילנדים נרצחו ו-17 נחטפו לרצועת עזה. מאות פונו לשרון ולערבה, חלקם כבר עובדים בשטח, ימים ספורים אחרי הטראומה, אחרים רק רוצים לשוב הביתה. בלי כוח העבודה מתאילנד לא תהיה חקלאות בישראל, ולעוטף הם לא מתכוונים לחזור

עובד מתאילנד שפנה מהעוטף אל השרון. צילום: ביאה בר קלוש

שוקי שדה

יחד עם

15.10.2023

תקציר הכתבה

בקצה דרך עפר במושבה קדימה שבשרון ניצב בית אריזה לתפוחי אדמה שהושמש השבוע במיוחד לאריזת תוצרת מעוטף עזה. מאחוריו ניצבים שני פריקסטים קטנים, עזובים למראה, ובתוכם מתגוררת באופן זמני קבוצה של כעשרה עובדים זרים מתאילנד שעד יום שבת האחרון עבדו במושב ישע שבעוטף עזה. 

כעת הם מנסים להתאושש ממה שעבר עליהם בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר. הם מספרים על יממה וחצי שבה התחבאו ביער מאימת הטרוריסטים, ועל שלושה מחבריהם - שני גברים ואישה, שנחטפו לעזה. "אני מניח שהם חשבו שהמחבלים הם חיילים ישראלים, הגיעו אליהם וכך נחטפו", אומר אחד מהם, שהעדיף להזדהות בכינוי 'בוי'. "זו מחשבה סבירה, הרי ישראל אף פעם לא הייתה במצב שפולשים אליה, יורים באנשים וחוטפים אותם ככה". 

בואה סונטונג, שפונתה אל מושב גבעת חן בשרון. צילום: ביאה בר קלוש

כבר בשעות הבוקר הם הסתתרו בחדרים, כאשר שמעו קולות ירי ואזעקות. בשעות הערב, הגיעו המחבלים שוב. "בדיוק עמדנו להכין לנו ארוחת ערב", אומר בוי, "לפתע ראינו את המחבל מתקרב. התחלנו לרוץ ליער סמוך. התפזרנו לכל מיני כיוונים, אני ושני חברים רצנו לכיוון הכביש ושם ביקשנו עזרה מחיילים ישראלים". 

לאחר מכן, הבינו שהמחבלים שרפו את המגורים שלהם ואחד מחבריהם נרצח בשריפה. בניגוד לחלק מהפועלים התאילנדים, שהגיעו איתם מעוטף עזה, שכבר עובדים בשדות או בבית האריזה, הם מעבירים את הזמן במתחם הקטן שהוקצה להם, ממתינים לטיסה שתיקח אותם הביתה בעוד מספר ימים. 

העובדים התאילנדים בחקלאות עברו, כמו יתר תושבי עוטף עזה, טראומה שקשה לתאר במילים. סרטונים בטלגרם, שבשבת בבוקר גילו לעם ישראל מה באמת קורה באזור, הראו גם עובדים תאילנדים נחטפים לעזה בטרקטור, עובדים הרוגים ואחרים שבויים במנהרות החמאס. לפי הנתונים שנאספו עד כה 28 עובדים תאילנדים נרצחו ו-17 נחטפו לרצועת עזה (עודכן ב-20.10), ככל שידוע עד כה. מלבדם, נהרגו עוד עשרה סטודנטים נפאלים לחקלאות, שעבדו בקיבוץ עלומים (בשנים האחרונות מתקיימים פרויקטים של סטודנטים לחקלאות שמגיעים לישראל, ובפועל עובדים במשקים חקלאיים, פרקטיקה שנויה במחלוקת של משרד החקלאות). 

ביום ראשון בצהריים נצפו קבוצה של שלושים צעירים צועדת לעבר נתיבות. תחילה, עלתה הסברה שמדובר בניצולים ממסיבת הטבע שליד קיבוץ רעים, ואולם אז התברר שמדובר בקבוצה של תאילנדים שהסתתרו במשך יממה. 

עובדים מתאילנד שפונו מהעוטף אל השרון. צילום: ביאה בר קלוש
עובדים תאילנדים מקיבוץ בארי, אחד מהקיבוצים שעברו את הזוועות הקשות ביותר, פונו למלון ביפו. עוד קבוצה קטנה יותר, של כמה עשרות, הגיעו למושב גבעת חן הסמוך לרעננה

מאות תאילנדים מהעוטף - בשרון ובערבה

מאז פרוץ הקרבות, רבים מהתאילנדים שעבדו ביישובים שהיו בקו האש התפזרו במקומות שונים בארץ. בתחילת השבוע הגיעו כ-260 עובדים תאילנדים ממושב נתיב העשרה לחווה פרטית באזור עמק חפר ועד יום רביעי בבוקר כבר פוזרו במשקים חקלאיים שונים באזור, מלבד 30 איש שביקשו לחזור לתאילנד. בנוסף, קבוצה של מאות עובדים תאילנדים הגיעו במהלך השבוע לערבה, וקבוצה של כ-70 עובדים, ביניהם בוי וחבריו, הגיעו להאנגר גדול של אילן אביאן, מגדל תותים מהמושבה קדימה, במבצע שאותו ארגנו חקלאים ממושב ישע. 

עובדים תאילנדים מקיבוץ בארי, אחד מהקיבוצים שעברו את הזוועות הקשות ביותר, פונו למלון ביפו. עוד קבוצה קטנה יותר, של כמה עשרות, הגיעו למושב גבעת חן הסמוך לרעננה. שם פגשנו שלושה מהם - בואה סונטונג, טו סקאופון, ואטא צ'אי, ממושב שדי אברהם. בשיחה עם שומרים הם מספרים על יריות ששמעו, כמו גם על הסתתרות בממ"ד במשך שעות ארוכות מאוד. סקאופון מספר על מחבל שראה. הוא, כמו גם בונטוג, אומרים שהם מוכנים לעבור לעבוד במקום אחר בישראל, אך לא בעוטף עזה. 

צ'אי, שנמצא בארץ כבר שנתיים, רוצה לחזור הביתה לתאילנד. תוך כדי שיחה איתם עובדים אורזים את חפציהם ונוסעים למשקים אחרים במושב, שם יעבדו בימים הקרובים. קבוצה מצומצמת יותר מתוכם, בדומה לעובדים ממושב ישע, חוו על בשרם טראומה של ממש ויקבלו סיוע נפשי ראשוני, בזכות מתנדבים שנרתמו לסייע. 

אטא צ'אי שפונה למושב גבעת חן בשרון. צילום: ביאה בר קלוש
צ'אי, שנמצא בארץ כבר שנתיים, רוצה לחזור הביתה לתאילנד. תוך כדי שיחה איתם עובדים אורזים את חפציהם ונוסעים למשקים אחרים במושב, שם יעבדו בימים הקרובים

המתנדבים הם ישראלים עם קשר כזה או אחר לתאילנד. חלקם גם דוברים תאית ועוזרים לחקלאים בתרגום. אחד ממארגני קבוצות המתנדבים הוא ד"ר מתן קמינר, אנתרפולוג מהאוניברסיטה העברית שחקר את היחסים בין מושבניקים בערבה לבין הפועלים בתאילנדים. "אנחנו מנסים לסדר ציוד, לדאוג להם לטיפול רפואי ונפשי ולקשר עם הרשויות", הוא אומר. "גם מנסים לייצר פתרון למקום שהם יכולים ללכת אליו מבלי שיחזרו ישר לעבוד, עבור מי שרוצה לנוח. 

"בינתיים כל המקומות שאנשים מפונים אליהם, הם מקומות שהוקמו או על-ידי חקלאים או על-ידי חברות כוח-אדם. יש חשש שיופעלו לחצים על העובדים שהם יחזרו לעבוד. אנחנו מודעים שהם רוצים לעבוד - חלקם, אולי אפילו רובם. אבל מאוד חשוב לנו שיתאפשר להם לנוח ולקבל את הטיפול והתמיכה שהם צריכים". 

טו סקאופון, שפונה למושב גבעת חן בשרון. צילום: ביאה בר קלוש
ד"ר מתן קמינר: "אנחנו מנסים לסדר ציוד, לדאוג להם לטיפול רפואי ונפשי ולקשר עם הרשויותגם מנסים לייצר פתרון למקום שהם יכולים ללכת אליו מבלי שיחזרו ישר לעבוד, עבור מי שרוצה לנו

"המשפחות שלהם בחו"ל משתגעות מדאגה"

זו לא פעם ראשונה שעובדים תאילנדים נפגעים מהמצב הקשה בעוטף עזה. במהלך "שומר חומות", נהרגו שני תאילנדים במושב אוהד, כאשר גם קודם לכן, היו מספר פצועים והרוגים בקרב העובדים התאילנדים בעוטף עזה. ואולם, כשם שבכל עוטף עזה מדובר באירוע מסדר גודל אחר, כך גם בקרב העובדים התאילנדים. 

"במצב כזה, לעובדים התאילנדים קשה יותר מאחרים", אומרת אסיה לדיז'ינסקיה, דוברת ארגון קו לעובד, שבמשך שנים מסייע לעובדים התאילנדים, "לכל ישראלי שגר בדרום יש קרובי משפחה, חברים שהם יכולים לפנות אליהם. כאן מדובר על אנשים שכל המשפחות שלהם בחו"ל, משתגעות מדאגה, אין להם למי לפנות. מעבר לכך, יש קשיי שפה - רובם לא ידועים אנגלית או עברית, ומדברים רק תאית. כרגע נראה שהם פשוט בהלם". 

המשפחות מתאבלות על הנרצחים בתאילנד. צילום: רויטרס
אסיה לדיז'ינסקיה: "המשפחות שלהם בחו"ל, משתגעות מדאגה, אין להם למי לפנות. מעבר לכך, יש קשיי שפה - רובם לא ידועים אנגלית או עברית, ומדברים רק תאית. כרגע נראה שהם פשוט בהלם"

ביום רביעי האחרון, בזמן שהגענו להאנגר הגדול בקדימה וציפינו לראות קבוצה גדולה של עובדים תאילנדים נחים ומתאוששים, גילינו האנגר ריק. חלק מהעובדים עברו למקומות אחרים וכ-40 מהם יצאו לעבוד בשדות התותים באזור, למרות רוחם של המתנדבים שביקשו שהם יוכלו לנוח כמה שאפשר. "חלק לא רוצים לעבוד ואף אחד לא מכריח אותם. אנחנו מבינים שהם עברו טראומה", אומר אביאן, החקלאי המארח. "מאז יום שבת אין כניסה לעובדים הפלסטינים מהשטחים, שבדרך-כלל עובדים כאן, ואנחנו צריכים עובדים לפחות לשלושת השבועות הקרובים".

בשדה אחר פגשנו את צחי אריאל, אף הוא מגדל תותים מקדימה. "ניסיתי להביא תאילנדים, אבל לא הצלחתי", הוא אומר. "התאילנדים יכולים להחליף את הפועלים מהשטחים שחסרים עכשיו. כמה פעמים ניסיתי לשים פוסט בפייסבוק על זה, חקלאים אחרים אמרו לי - זה כאילו אתה רוקד לנו על הדם. זה לא יפה. יש כאן בקדימה כאלו שבאו מטראומה, יש כאלו שלא ממש חטפו תופת ישירה, והם כן עובדים. ויש כאלו שפשוט רוצים לחזור חזרה לתאילנד". 

השבוע צפויה ממשלת תאילנד לשלוח מטוסים לישראל, כדי לאסוף את אלו מבין בני ארצה שמבקשים לחזור.

מאות תאילנדים שפונו לעמק חפר על ידי "אחים לנשק"
הח"כ לשעבר אבשלום (אבו) וילן: "יש חשש גדול. הרגו כאן אנשים, נחטפו. עברנו מבצעים בעבר, לחלוטין לא בסדרי גודל האלו. אולי גם ממשלת תאילנד תעשה חושבים. זה תלוי גם מה יהיה המצב פוליטי-בארץ בשבועות הקרובים"

בלי העובדים מתאילנד, אין חקלאות בישראל

ב-30 השנים האחרונות, בין היתר בעקבות הסגרים החוזרים ונשנים על השטחים, החקלאות הישראלית הולכת ומתבססת על כח-אדם זול מתאילנד. ניתן לומר שבלי העובדים התאילנדים, אין חקלאות בישראל. 

התאילנדים החלו להגיע בשנות ה-80 למושבי הערבה התיכונה. בשנות ה-90 והאלפיים, בעקבות הסגרים על יהודה ושומרון, הם הגיעו לאזורים אחרים בארץ. כיום, עובדים בארץ 27 אלף עובדים תאילנדים - כ-5,000 מהם ביישובי עוטף עזה, כאשר כ-1,500 באזורי הקרבות עצמם. 

בזמן שבישראל מדברים על ההשלכה של האסון הגדול שקרה על עצם קיום היישובים בעוטף עזה ומגבשים חבילת הטבות במחירי הקרקע, בין היתר על מנת לעודד את שיבת התושבים למגורים בעוטף עזה, עולה השאלה האם בכלל יהיה עתיד לחקלאות באזור. 

יוני דימרי, רכז תחום חקלאות בתנועת המושבים, הביע השבוע חשש, באתר דבר, שהעזיבה של עובדים תאילנדים תחסל את החקלאות באזור. לדבריו, "אם לא יהיו שם עובדים זרים, לא תהיה חקלאות. אם לא תהיה שם חקלאות, לא יהיה חבל ארץ". 

דימרי דיבר על עוטף עזה, אבל ייתכן שההשלכות נוגעות לכלל החקלאות הישראלית. "להערכתי זה עתיד לפגוע בנכונות לעבוד בישראל", אומר קמינר. "לעובד תאילנדי שבא לישראל אין שום שליטה באיזה אזור הוא הולך לעבוד. הוא מגיע לישראל ומישהו משבץ אותו. יש מנגנון מורכב שמסדיר את הדברים האלו ולפועל עצמו אין שליטה". במצב כזה, לא מופרך להניח שמשפחות בתאילנד פשוט לא ירשו לקרוביהם להגיע לישראל, ולא משנה כמה כסף הם שולחים כדי לקיים אותן". 

פועלים תאילנדים שפונו מהעוטף. צילום: ביאה בר קלוש
ד"ר אסף לוי, משרד החקלאות: "להערכתי, ברגע שתהיה רגיעה, עובדים תאילנדים לא יחששו לבוא לישראל. עובד זר, כשהוא מגיע לארץ, אמנם קשור לחקלאי מסוים, אבל באותו היום הוא יכול להחליט לעבור לחקלאי אחר"

הח"כ לשעבר אבשלום (אבו) וילן, חבר קיבוץ נגבה ולשעבר יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מביע בשיחה עם שומרים, דאגה מכך שעובדים תאילנדיים לא ירצו להגיע לארץ. "יש חשש גדול", הוא אומר. "הרגו כאן אנשים, נחטפו. עברנו מבצעים בעבר, לחלוטין לא בסדרי גודל האלו. אחרי סבבים קודמים היה מגיע מישהו מהשגרירות התאילנדית בארץ או מישהו מתאילנד, היו מדברים, בודקים, רואים. גם אחרי צוק איתן, 50 וכמה יום, זה לא היה בפרופורציות של עכשיו. לכן, הערכה שלי שתהיה פה איזשהי ירידה במספר העובדים. אולי גם ממשלת תאילנד תעשה חושבים. זה תלוי גם מה יהיה המצב פוליטי-בארץ בשבועות הקרובים". 

ד"ר אסף לוי, מנהל אגף גורמי ייצור במשרד החקלאות: "להערכתי, ברגע שתהיה רגיעה, עובדים תאילנדים לא יחששו לבוא לישראל. ללא קשר, גורמי המקצוע במשרדי הממשלה השונים, פועלים תקופה ארוכה להסדרת הבאת עובדים לחקלאות ממדינות נוספות. עובד זר, כשהוא מגיע לארץ, אמנם קשור לחקלאי מסוים, אבל באותו היום הוא יכול להחליט לעבור לחקלאי אחר. 

"נכון, יש אתגר בהגעה לעוטף עזה, וזה אתגר שאנחנו, יחד עם החקלאים נתמודד איתו. אנחנו כממשלה, וכמדינה כולה, צריכים לעשות הכול כדי שהחקלאים והעובדים שלהם ירגישו בטוח לעבוד בעוטף עזה. כשהחקלאים יחזרו, העובדים יחזרו יחד איתם".

לדיז'ינסקיה, מזווית אחרת, סבורה שהחקלאים ימצאו בכל מקרה פיתרון. "לא נעים לי לומר, אבל אם העובדים התאילנדים לא ירצו לחזור לישראל, אני מעריכה שהמדינה תדע למצוא עוד מדינת עולם שלישי, מסכנה ואומללה, להביא ממנה עובדים".