"

אי אפשר לחלוק על הכרסום שאנחנו רואים בדמוקרטיה. יותר משנה שאנחנו במשבר דמוקרטי ובימים אלה במיוחד יש לגרום לכנסת לחזור לתפקוד ולגרום לכך שתקום ממשלה" כך אומר בשיחה עם שומרים השופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין.
‍
במהלך הקריירה הארוכה שלו בשירות המדינה כיהן רובינשטיין בשורה ארוכה של תפקידים וביניהם סמנכ"ל במשרד החוץ, יועץ משפטי למערכת המשפט, מזכיר הממשלה, יועץ משפטי לממשלה ועוד. מגוון התפקידים הזה מעניק לו ראייה ייחודית ביחס להתנהלותן של הרשויות בכלל, ובתקופה האחרונה בפרט. רובינשטיין, יש להוסיף, ממעט להביע את דעתו בנושאים פוליטיים אך לאחרונה, באופן יוצא דופן, בחר להתבטא נגד קיומן של בחירות רביעיות. כעת הסכים להתראיין בנוגע לאירועי הימים האחרונים ובראשם החלטתו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לדחות את דיוני מליאת הכנסת והתמודדות הממשלה עם משבר הקורונה.

"אדלשטיין תמיד בחר להתנהג בצורה ממלכתית, אבל הפעם אני חולק על החלטתו וחושב שהכנסת הייתה צריכה להתחיל לפעול מיד וללא דחיות"

הממשלה החליטה על איכון חולי קורונה באמצעות השב"כ למרות שבשל דחיית כינוס מילאת הכנסת לא ניתן היה לקיים דיון בוועדה לשירותים מיוחדים. כנגד ההחלטה הזאת הוגש בג"צ. מה דעתך בעניין?

"אינני נוהג להתייחס לנושאים הקשורים לבג"צ אבל אתייחס לנושא ברמה העקרונית. אני מעריך את יולי אדלשטיין ומכיר אותו שנים רבות. הוא תמיד בחר להתנהג בצורה ממלכתית, אבל הפעם אני חולק על החלטתו וחושב שהכנסת הייתה צריכה להתחיל לפעול מיד וללא דחיות. בישראל יש מערך דמוקרטי ולכנסת תפקיד מרכזי בו. העבודה שלה נחוצה בתקופה הזו יותר מתמיד לאור משבר הקורונה שנפל עלינו בהפתעה".

אבל אולי דווקא משבר יוצא דופן כמו מגפת הקורונה מחייב גישה אחרת ויותר מהירה שאינה תלויה בוויכוחים פוליטיים על הקמת ועדות בכנסת?

"יש חובה גדולה להקים לאלתר ממשלה ולהפעיל את הכנסת ואוסיף, שאני מקווה שתהיה התייחסות מכובדת לכל חלקי האוכלוסיה כולל הערבית גם אם לא אוהבים את כל ההתבטאויות שלהם"

"הפעלת השב"כ בנושא הקורונה, כמו גם נושאים כלכליים וביטחוניים אחרים, מחייבים פיקוח של הכנסת. כמובן שכאשר אין ברירה עושים תקנות לשעת חירום, וזה עניין מורכב לכשעצמו, אבל במקרה הנוכחי בהחלט היתה צריכה להיות דרך אחרת. היתה כאן כנסת קודמת ואפשר היה לדון רגע לפני שפונים לתקנות לשעת חירום. התקנות האלה הן כלי חיוני אבל הן מוצא אחרון ולא שגרתי ולכן קיומה של מערכת פרלמנטרית חיוני. יושבים שם נבחרי ציבור שחשוב שיסתכלו על הנעשה ויתנו דעה. אני סומך מאוד על היועץ המשפטי לממשלה אבל צריך להביא דברים לדיון בצורה מסודרת".

עד כמה השילוב בין מגפה בקנה מידה כל כך גדול לבין אי כינונה של ממשלה וההחלטות שקיבל יו"ר הכנסת, בעייתי בעינייך?

"אנחנו מצויים במשבר כפול – המשבר החוקתי והקורונה. אני מקווה מאוד שלא נגיע לבחירות רביעיות ושתקום בהקדם ממשלת אחדות. כמי שהיה מזכיר ממשלת האחדות בשנות ה–80 אני יודע שגם אם לא מדובר במצב אידיאלי זה עדיין פתרון שיכול לתפקד. המשבר (הפוליטי. ר'"ז) שנקלענו אליו הוא דבר שאי אפשר להעלות על הדעת, איך הגענו למצב הזה? בנוסף, למשבר הקורונה יש השלכות כלכליות וחברתיות משמעותיות וכדי להתמודד איתן צריכות להיות במדינה כתפיים רחבות מאוד. בעיניי אלה הכתפיים הפרלמנטריות והן חייבות להיות בפעולה".

לדעתך נכון היה לאפשר לשב"כ לבצע איכונים טכנולוגיים אחרי חולי קורונה?

"אני לא מספיק מצוי בחומר. אני יכול לומר שזה לא רצוי אבל אני סומך על היועץ המשפטי לממשלה, ועל הצוות שלו, שבדקו והשתכנעו שזה הדבר הנכון לעשות. לצערי אין לי את הכלים כדי לחלוק על כך".

לאור כל זאת עד כמה אתה מזהה פגיעה אמיתית בדמוקרטיה הישראלית בימים אלה?

"אי אפשר לחלוק על הכרסום בדמוקרטיה במובן הקונקרטי ביותר של המילה. אנחנו במשבר. אבל אני מאמין בדמוקרטיה הישראלית; יש בחירות חופשיות, יש חופש עיתונות ויש חופש ביטוי. היסודות המרכזיים קיימים וזה נותן מקום לאופטימיות. עם זאת אני רוצה לומר שוב שיש חובה גדולה להקים לאלתר ממשלה ולחייב את הכנסת לפעול. ואוסיף, שאני מקווה שתהיה התייחסות מכובדת לכל חלקי האוכלוסיה כולל זו הערבית גם אם לא אוהבים את כל ההתבטאויות שלהם".