הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

חשיפת שומרים: עשרות מיליונים שמיועדים לקהילה האתיופית לא מגיעים אל היעד

17 מיליון שקל הקצה משרד רה"מ לרשויות מקומיות לקידום הקהילה האתיופית, פחות מ-20% מהכסף עבר אליהן. חצי מיליארד שקל הוא תקציב תוכנית בת ארבע שנים שיצאה לפועל אחרי ההפגנות ב-2015. בפועל, התוכנית הוארכה לשש שנים עם אותו התקציב, וגם הוא רחוק מכדי מיצוי. תחקיר מיוחד של שומרים חושף את הפערים בין המצגות על שילוב יוצאי אתיופיה לבין המציאות בשטח, שם התסכול רק גובר והולך. וגם: תקרת הזכוכית של יוצאי אתיופיה בעמדות הניהול הבכירות של המגזר הציבורי. "הם מגיעים ב-16:00 לנקות את המשרדים. זה השילוב התעסוקתי לו יחלה התוכנית?"

מפגינים בקריית גת ב-2015. צילום: רויטרס
מפגינים בקריית גת ב-2015. צילום: רויטרס

17 מיליון שקל הקצה משרד רה"מ לרשויות מקומיות לקידום הקהילה האתיופית, פחות מ-20% מהכסף עבר אליהן. חצי מיליארד שקל הוא תקציב תוכנית בת ארבע שנים שיצאה לפועל אחרי ההפגנות ב-2015. בפועל, התוכנית הוארכה לשש שנים עם אותו התקציב, וגם הוא רחוק מכדי מיצוי. תחקיר מיוחד של שומרים חושף את הפערים בין המצגות על שילוב יוצאי אתיופיה לבין המציאות בשטח, שם התסכול רק גובר והולך. וגם: תקרת הזכוכית של יוצאי אתיופיה בעמדות הניהול הבכירות של המגזר הציבורי. "הם מגיעים ב-16:00 לנקות את המשרדים. זה השילוב התעסוקתי לו יחלה התוכנית?"

מפגינים בקריית גת ב-2015. צילום: רויטרס

17 מיליון שקל הקצה משרד רה"מ לרשויות מקומיות לקידום הקהילה האתיופית, פחות מ-20% מהכסף עבר אליהן. חצי מיליארד שקל הוא תקציב תוכנית בת ארבע שנים שיצאה לפועל אחרי ההפגנות ב-2015. בפועל, התוכנית הוארכה לשש שנים עם אותו התקציב, וגם הוא רחוק מכדי מיצוי. תחקיר מיוחד של שומרים חושף את הפערים בין המצגות על שילוב יוצאי אתיופיה לבין המציאות בשטח, שם התסכול רק גובר והולך. וגם: תקרת הזכוכית של יוצאי אתיופיה בעמדות הניהול הבכירות של המגזר הציבורי. "הם מגיעים ב-16:00 לנקות את המשרדים. זה השילוב התעסוקתי לו יחלה התוכנית?"

צאלה קוטלר הדרי

מפגינים בקריית גת ב-2015. צילום: רויטרס

19.7.2021

תקציר הכתבה

א

חת לכמה שנים חוזר לו אותו ריטואל נפסד: מעשה נבלה גזעני נחשף בזמן אמת או בדיעבד כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה. הארץ נרעשת, האזרחים זועמים, מחאה מתעוררת, התקשורת מתעניינת לרגע, הצהרות ממשלתיות משוגרות, הבטחות לתקציבים מפוזרות, והרבה לא משתנה.

זה קרה ב-1996 כאשר מעריב חשף את השמדת תרומות הדם של יוצאי אתיופיה, וגם עשור לאחר מכן באותו עניין. זה קרה ב-2014 כאשר הצעיר יוסף סלמסה נפל קורבן לאלימות משטרתית ומצא את מותו זמן קצר לאחר מכן באירוע טרגי שהפך קו שבר באמון השברירי ממילא בין יוצאי אתיופיה למדינה. זה קרה עם אברה מנגיסטו שנפל באותה שנה בשבי חמאס, כבר שבע שנים שהוא בעזה וקול זעקה ל"ילד של כולנו" לא נשמע. זה קרה ב-2015 כאשר סרטון תיעד שני שוטרים גוררים את החייל דמאס פיקדה לסמטה ומכים אותו כשהוא במדי צה"ל. זה קרה ב-2019 כאשר הצעיר סלומון טקה נורה למוות. וזה קורה כל הזמן: גזענות יומיומיות שחווים בנות ובני יוצאי אתיופיה בישראל, כפי שסקרנו בפרויקט נרחב בשנה שעברה כאן בשומרים.

תחקיר שומרים שמתפרסם כעת אינו עוסק באירועי האלימות, הגזענות או במחאה בגינם, אלא במה שאמור לעזור לתקן את הכשלים - הכסף. תוכניות חברתיות חשובות, ערכיות ואפילו מתוקצבות בהיקפים נכבדים אינן מגיעות לכדי מיצוי כפי שאנחנו חושפים כעת. עשרות מיליוני שקלים שאינם מגיעים אל היעד ומתפוגגים.

תיכף נגיע אל התוכניות הרב-שנתיות וגם אל הביקורת עליהן מתוך קהילת יוצאי אתיופיה, שבמקום תוכניות קצובות בזמן, הודעות לעיתונות ומצגות מעוצבות, כמהים שם לשינוי יסודי ומתמשך בסדר העדיפויות, ללא דד-ליין משל היה זה פרויקט תשתית של סלילת כביש והלאה אל "הפרויקט הבא". אבל קודם לכן אל האופן שבו הגענו אל הסיפור בהצצה קצרה אל מאחורי הקלעים של התחקיר העיתונאי עצמו. הפעם, באופן חריג, יש גם לכך רלבנטיות.

בשבועות האחרונים חשפנו בשומרים פרטים רבים שעלו מדוחות ההתקשרות של משרד רה"מ בין השנים 2017-2020 ואשר הוסתרו מהציבור בשנים אלה ופורסמו על ידינו רק לאחר עתירה לבית המשפט. בין עשרות אלפי שורות ההתקשרות שסרקנו וניתחנו הדליקו אצלנו נורות אדומות התקשרויות מול רשויות מקומיות תחת תקנה בשם "שילוב יוצאי אתיופיה" במסגרת תוכנית רב-שנתית שנקראית "דרך חדשה".

סך של 17 מיליון שקל הוקצו להתקשרויות במסגרת הוצאות משרד רה"מ לבדו. אבל לא הסכום הוא שבלט כחריג, אלא הפער הבא שהבהב מתוך הרשומות: פחות מ-20% מהכספים בהתקשרויות הללו הוקצו וגם הועברו בפועל. 3.3 מיליון שקלים בלבד, כאשר חלק מהרשויות שמולם נפתחו סעיפי התקשרויות למטרה זו, כמו אשקלון, אשדוד, קריית גת ועפולה לא זכו לראות שקל. אחרות, כמו חדרה, קריית עקרון, נתיבות וחיפה ראו 10% מהתקציב שהובטח. לוד, ראשון לציון, קריית מוצקין ובת ים קיבלו פחות מ-20% מהתקציב, ורק בית שמש, יבנה, קריית ביאליק ומגדל העמק זכו לקבל למעלה מ-50% מהתקציב.

בנתניה, למשל, עיר בה אוכלוסייה גדולה של בני הקהילה, היקף המיצוי עומד על 36% בלבד - 325 אלף שקל מתוך 893 אלף שקל שהוקצו. כשפנינו לעירייה בתהייה מדוע התקציב אינו מנוצל נמסר לשומרים כי "עיריית נתניה תממש את ההרשאות במלואן. חל עיכוב בביצוע התוכניות בשל משבר הקורונה".

בין עשרות אלפי שורות ההתקשרות של משרד רה"מ שסרקנו וניתחנו, הדליקו אצלנו נורות אדומות התקשרויות מול רשויות מקומיות תחת תקנה בשם "שילוב יוצאי אתיופיה" במסגרת תוכנית רב-שנתית שנקראית "דרך חדשה". סך של 17 מיליון שקל הוקצו. פחות מ-20% מהכספים גם הועברו בפועל - 3.3 מיליון שקלים בלבד

"הבעיות לא נגמרות אחרי ארבע שנים, העבודה קשה. אנחנו צריכים זמן, הם לא מבינים את זה", אומרים גורמים המפעילים תוכניות רווחה בקרב הקהילה. "תפסיקו להתייחס לקהילה האתיופית כאל פרויקט, צריך להפנות תקציבים ייעודים לצרכים השוטפים של הקהילה", מפציר גורם אחר

גורם המכיר היטב את המבנה התקציבי של התוכנית מסביר שבמשרד רה"מ הציעו לרשויות מקומיות כמה מיליוני שקלים כדי לתרום למימוש מטרות התוכנית, שלא דרך המשרדים השונים, וזאת בהתנייה שימפו את הצרכים בעירם וימנו גורם מתכלל לתוכנית. לדברי אותו גורם "הרשויות המקומיות לא הרימו את הכפפה" וכך עוד כמה מיליוני שקלים לטובת הקהילה האתיופית נותרו מיותמים ונשארו בכיס של המדינה.

המשכנו לבדוק. פעיל חופש המידע גיא זומר צלל אל הרשומות של כלל משרדי הממשלה תחת מטרות התקשרות העוסקות בשילוב יוצאי אתיופיה משנת 2016. חלקן קשורות באופן טבעי בתקציבי התוכנית "דרך חדשה", שתיכף תידון בהרחבה, אבל לא כולן. זומר מצא באמצעות פרויקט מפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי, כי מתוך 350 מיליון שקל בהתקשרויות למטרות רכש, המסומנות במטרות התקשרות לשילוב יוצאי אתיופיה, כ-200 מיליון שקל בלבד נוצלו עד לנקודת הזמן הנוכחית. כלומר, מיצוי תקציבים של פחות מ-58%.

כאשר הצלבנו את הנתונים שעלו בידינו עם נתונים נוספים שעלו מדיוני ועדות הכנסת על מימוש תקציבי של תוכנית "דרך חדשה" ואחרים, הפערים שהתקבלו אינם מניחים את הדעת.

אפשר שמדובר בנתונים חסרים. אחרי הכול, המידע לא הועבר לשומרים בצורה שקופה ומסודרת כפי שאפשר היה לצפות מרשויות המדינה. מדובר בעבודת נמלים שמנסה להרכיב תמונה מרסיסי מידע מפוזרים בכל המשרדים. הנתונים למשל, אינם כוללים את הסדרי המשכנתאות הייחודים שנוסחו עבור זכאים מקרב יוצאי אתיופיה - הטבה שמימשו 800 משפחות בשנים האחרונות - ואולי סעיפים חבוים נוספים.

אולם גם כך הפערים משמעותיים, וכמו עם המיליונים שעודם ממתינים לרשויות המקומיות במשרד רה"מ, מטרידה המגמה של חוסר מיצוי תקציבי מדינה.

הנה למשל, באותו הנושא, דברים שאמר במליאת הכנסת בדצמבר 2019 ח"כ גדי יברקן, אז עדיין ח"כ מטעם כחול לבן וכיום בליכוד. "מחבלת תרבות", הוא הטיח בשרת התרבות דאז מירי רגב והתייחס לחוסר מיצוי תקציב לגבי הקמת מרכז למורשת יהודי אתיופיה על אף שהנושא עבר בחוק. צפו בדבריו.

תקציב יש, אבל גם ביורוקרטיה

קצת רקע על התוכנית הרב שנתית, שממנה נגזרו חלק נכבד מהתקציבים שהוקצו לשילוב הקהילה האתיופית. "דרך חדשה - התוכנית הלאומית לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית", יצאה לדרך בספטמבר 2016 בתגובה לגל מחאת יוצאי אתיופיה מ-2015 והיא מורכבת מכמה החלטות ממשלה שעסקו בנושא.

ראש הממשלה דאז נתניהו לקח את הנושא לידיו. במשרד רה"מ הוקם מטה לתכלול התוכנית עם חמישה עובדים שתפקידים בקרה ופיקוח על יישומה, תוך עבודה מול משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, עמותות המגזר השלישי והארגונים השונים. "התוכנית מבטאת את רצינות כוונותיה של ממשלת ישראל לפעול לשינוי עמוק במציאות היומיומית ובהרגשה של יוצאי אתיופיה", אמר נתניהו.

לתוכנית הוקצבו כ-500 מיליון שקל לפרק זמן של ארבע שנים מתוך מטרה ראויה, לתת מענה נרחב למצוקות הקהילה בכלל תחומי החיים - מדיור וחינוך ועד לבריאות, תרבות ורווחה. אלא שארבע שנים חולפות מהר והביורוקרטיה הישראלית נעה לאט. רק בשנת 2017 החל לפעול מטה היישום של התוכנית, כשבחלק ממשרדי הממשלה חלפו לא פחות משנתיים וחצי עד שהחלו ליישם את התוכניות. חלקם החלו לפעול רק ב-2019.

מנתונים שמציגים במטה הדרך החדשה עולה שבשנים 2017-2019 נוצלו 77% מהתקציבים שעמדו לרשות המשרדים השונים במסגרת התוכנית. משרדים כמו החינוך והתעסוקה מציגים שיעורי ניצול של למעלה מ-85%, בזמן שבמשרדים כמו הבריאות והכלכלה השיעור נמוך מ-50%. בולט לרעה הוא משרד התרבות שלא מימש ולו בשקל אחד את התקציב שעמד לרשותו במשך כל תקופת התוכנית (ועל כך עוד בהמשך), ובין לבין נמצאים משרדים כמו הרווחה, ביטחון הפנים והשיכון (אף שיש לסייג שחלק ניכר מהתקציב קשור בהלוואות מסובסדות שיוחזרו).

נתוני התוכנית מתייחסים אל השנים 2017-2019
רוני אקלה, מנכ"ל הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית: "אם הם רוצים שהקהילה תהיה משולבת ומעורבת בחברה הישראלית אז צריך לשלב את בני הקהילה כמובילי מהלך ולא שיביאו לנו אפוטרופוס שעד שיכיר את הצרכים ייקח לו שנתיים. בסופו של תהליך, התוכנית הלאומית לא השיגה הישגים משמעותיים"

באין תקציב מדינה מאז 2019, ובתוך כל הכאוס הפוליטי, במטה דרך חדשה העבירו את היתרות התקציביות לשנים 2020 ו-2021. מצד אחד, עדיף מאוחר מאשר אף פעם. מצד שני, תוכנית שתוכננה לארבע שנים וכך גם תוקצבה, הפכה בפועל לתוכנית של שש שנים עם אותה מסגרת תקצוב בדיוק. גידול של 50%, אבל רק בזמן. "התוכנית הסתיימה בסוף 2019, את 2020 המשיכו מהיתרות הלא מנוצלות וב-2021 ממשיכה התוכנית בסכום קטן  - 60 מיליון שקלים בלבד", מסר לשומרים גורם הבקיא בפרטים.

אותה ארכה הגיעה בספטמבר האחרון, לאחר שקולות מן השטח, בין היתר של פורום תמרצ' המורכב מחברי מועצות יוצאי אתיופיה מרחבי הארץ, פנו לנתניהו במכתב דחוף: "מהלך זה (של הפסקת תקצוב התוכניות) המתרחש דווקא במשמרת שלך כמי שעומד גם בראש ועדת שרים לקידום יוצאי אתיופיה, מהווה פגיעה קשה וחסרת תקדים בנו". על הפרק עמדו בין היתר תוכניות כמו "מפתחות", שהעלתה את מספר הילדים מהקהילה האתיופיה המשתתפים בחוגי העשרה במהלך מסובסד.

חודש לאחר מכן התכנסה ועדת הקליטה, העלייה והתפוצות לישיבה מיוחדת שעסקה גם בהארכת תוכנית דרך חדשה במשרד השיכון. חילופי הדברים טרם נפתחה הוועדה, שנתפסו בעדשת המצלמה, בין ח"כ גדי יברקן - אז סגן השר לביטחון פנים ואמון על שילובם של יוצאי אתיופיה, ובין ח"כ דוד ביטן – אז יו"ר הוועדה, מלמדים משהו על הפער בין "תוכנית לאומית" ובין העניין הלאומי.

"כמה אנשים יש בוועדה?", שואל יברקן את ביטן בזמן שחיכו לח"כים ולמשתתפים שהתעכבו בחיבור לזום, "יש קבועים שבאים כל הזמן, בנושא האתיופי לא כולם באים", עונה לו ביטן ושפת הגוף שלו משדרת באכזבה ש"זה מה יש".

נכון להיום, מרבית הפעולות והתוכניות (כ-90 בסך הכל, לפי דיווחי מטה דרך חדשה) הסתיימו ובכל מקרה, מסבירים לנו, התוכנית שינתה את פניה מבחינת אופי הפעילות המתמקדת כיום בסדנאות ובהכשרות לעובדי רשויות מקומיות, תחת הביטוי "כשירות תרבותית", ולא בפעולות עם בני הקהילה עצמם.

אביו של אברה מנגיסטו שנפל בשבי חמאס ב-2015 ועדיין לא שב. צילום: רויטרס
"שלחנו את דרישת התשלום ומאז אנחנו מתכתבים הלוך חזור עם רפרנט שמטפל בדרישה שלנו ולא ממש מבין במה מדובר", אומר מנהל בעמותה. "ניצלנו 80% מהתקציב שהוקצה לנו, ביקשנו הארכה כדי שנוכל לנצל את יתרת התקציב אבל קיבלנו סירוב. ובינתיים, כאמור, עוד לא קיבלנו את הכסף על מה שכן בוצע"

עד כמה התוכנית הועילה לשילוב יוצאי אתיופיה? במשרד רה"מ אמנם מפגינים שביעות רצון מהתכנית, לרבות משיעורי הניצול התקציבי שאליו הגיעו בנקודת הזמן הנוכחית, אלא שבשטח קשה לומר שמצאנו מישהו מהקהילה האתיופית שהיה שותף לאותה תחושה של שביעות רצון, שלא לומר של הצלחה. "עזבו אותנו מתכניות חומש", נשמעים קולות בקהילה, "זאת לא הדרך"; "שום בשורה לא הייתה כאן".

"הבעיות לא נגמרות אחרי ארבע שנים, העבודה קשה. אנחנו צריכים זמן, הם לא מבינים את זה", אומרים גורמים המפעילים תוכניות רווחה בקרב הקהילה. "תפסיקו להתייחס לקהילה האתיופית כאל פרויקט, צריך להפנות תקציבים ייעודים לצרכים השוטפים של הקהילה", מפציר גורם אחר.

זה גם המקום להזכיר ש"דרך חדשה" אינה התוכנית הגדולה הראשונה שאמורה הייתה לתת מענה לבעיות יוצאי אתיופיה. היא החליפה תוכנית חומש שכבר גובשה והתנהלה במשרד העלייה והקליטה עד 2015. אותה תוכנית ספגה ביקורת משמעותית מארגונים המייצגים את הקהילה שטענו שיוצאי אתיופיה כבר אינם עולים ושהם לא זקוקים לתכניות מבדלות (משרד הקליטה מטפל בעולים עד 15 שנה בארץ). באופן שאינו מפתיע נוכח הממצאים שעולים כעת בתחקיר שומרים, מבקר המדינה בדק את התוכנית שהופעלה במשרד הקליטה ומצא גם הוא ביקר את סוגיית מיצוי התקציבים.

אגודת יהודי אתיופיה הגיעה עם הנושא בזמנו עד לבית המשפט העליון בדרישה להוציא את האחריות על רווחת הקהילה ממשרד הקליטה. התוצאה הייתה שהאחריות לנושא עברה אל משרד רה"מ שלקח על עצמו לתכלל את הפרויקט.

"הכסף נשאר בכיס של המשרדים"

מבדיקה נרחבת שערך שומרים מול רשויות ועמותות שונות שהתקשרו עם משרדי הממשלה השונים במסגרת התוכנית, עלו כמה תסריטים תקציביים אפשריים שיכולים להסביר חוסר מיצוי תקציבים: כספים נשארו על הנייר, כספים נשארו במשרדי הממשלה, כספים שהועברו לרשויות ונבלעו בגרעון.  

"יש כל מיני בעלי תפקידים שתפקידם לתכלל את התוכנית במשרדים וברשויות השונות", אומר שחר סימנה, חבר מועצת יבנה ויו"ר פורום תמרצ'. "הכוונה הייתה טובה אבל התחושה שלנו היא שהכסף נשאר בכיס של המשרדים".

הנה למשל, מה שמספר לשומרים מנהל עמותה, שרודף לדבריו כבר חצי שנה אחר משרד ממשלתי החייב לעמותה 165 אלף שקלים במסגרת הפעילות לשילוב יוצאי אתיופיה. "שלחנו את דרישת התשלום ומאז אנחנו מתכתבים הלוך חזור עם רפרנט שמטפל בדרישה שלנו ולא ממש מבין במה מדובר", מספר המנהל. "הוא מעביר למישהו אחר שגם לא מבין במה מדובר וצריך להסביר מהתחלה".

מה עשיתם עם ה-165 אלף שקל?

"נתנו שירות של טיפוח מנהיגות בקרב יוצאי אתיופיה ברחבי הארץ. אז יש מדריכים ויש תקציב פעילות. תקציב שהוא גם ככה לא גבוה והמשכורות למדריכים נמוכות".

פרט לסכום הזה, ניצלתם את התקציב שהובטח לכם?

"ניצלנו 80% מהתקציב שהוקצה. ביקשנו הארכה כדי שנוכל לנצל את יתרת התקציב אבל קיבלנו סירוב. ובינתיים, כאמור, עוד לא קיבלנו את הכסף על מה שכן בוצע. אני לא יודע מה המשמעות של החלטת הממשלה בנושא יוצאי אתיופיה ואם היא השיגה את היעד, לי זה נשמע כמו משהו שנעשה בעיקר בשביל התקשורת".

רה"מ לשעבר נתניהו בדיון ב-2015 עם קייס אביהו עזריה (מימין) חברי הכנסת אברהם נגוסה ופנינה תמנו-שטה. צילום: קובי גדעון - לע"מ
"נדרש הרבה מאמץ להביא חניכים מהעדה לפעילות, וההצלחה שלנו בפועל הייתה מינורית", מסביר גורם בעמותה. "לא הייתה תחושה שמישהו מפיק לקחים משנה לשנה, שואל למה הכסף לא מנוצל. מבחינתנו, דרך חדשה הייתה כמו צ'ק פתוח שלא מומש. זה עצוב. הכל נראה יפה באקסל ובמצגות עד שאתה יורד לשטח"

גם ברשויות המקומיות מחכים לכסף ומתחילים להפנים שכבר לא ינצלו את מלוא התקציב שהוקצה להם במסגרת החלטת הממשלה, כפי שמדווחת מנהלת בכירה באחד מאגפי הרווחה: "התקציבים לא הגיעו בזמן ואנחנו עדיין מחכים. אמנם, כוח האדם לא נפגע כי שילמנו משכורות, אבל לא עשינו פעולות שרצינו לעשות, בגלל שהתקציבים של הדרך החדשה התעכבו, למרות שהיה להם אישור תקציבי".

איך נימקו את זה בפניכם?

"אמרו לנו שזה קורה בגלל הבחירות, התוכניות נעצרו והמשרדים פעלו לפי סדרי עדיפויות וגם לפי אחד חלקי 12, כי לא היה תקציב מדינה".

וזה גרם גם לכך שלא קיימתם פעולות שרציתם לקיים?

"ודאי. לא קיימו הכשרות מקצועיות או את הפעלת אולפן עברית שהוא קריטי. עכשיו התוכנית של דרך חדשה הסתיימה אז זה כבר לא יקרה - הכסף הזה לא יגיע".

"נדרש הרבה מאמץ להביא חניכים מהעדה לפעילות, וההצלחה שלנו בפועל הייתה מינורית", מסביר גורם בעמותה אחרת שתוקצבה במיליון חצי שקל במסגרת "דרך חדשה" אבל ביצעה בפועל פעילות בהיקף של כמה מאות אלפי שקלים בלבד. "לא הייתה תחושה שמישהו מפיק לקחים משנה לשנה, שואל למה הכסף לא מנוצל. אני אומר את זה מדאגה ומכאב לקהילה האתיופית, כי אני מניח שמישהו גם שמח שהמיליון וחצי האלה לא נוצלו. מבחינתנו, דרך חדשה הייתה כמו צ'ק פתוח שלא מומש. זה עצוב. הכל נראה יפה באקסל ובמצגות עד שאתה יורד לשטח".

ממשרד רה"מ נמסר לשומרים: "התוכנית מורכבת מסדרת החלטות ממשלה שמתייחסות לעשרה משרדים ושמתוקצבת ב-140 מיליון שקל לשנה בשנים 2016-2019. באוקטובר 2020 אושרה החלטת ממשלה לפיה יש להאריך את התוכנית בשנה נוספת, עד להצגת סיכום בפני הממשלה ואישור תוכנית רב שנתית חדשה".

כשהצבענו על כך שלפי דוחות ההתקשרות של משרד רה"מ עצמו, תחת התקנה לשילוב יוצאי אתיופיה, הועברו רק 3.3 מיליון שקלים מתוך 17 מיליון שקל (22 אם מחשיבים גם התחייבות לסוכנות היהודית בסך 5 מיליון שממנה בוצעו 10% בלבד), במשרד רה"מ מסרו את הדברים הבאים: "במרכז הקרנות שלנו התחייבויות פתוחות על סך כ-15 מיליון שקל. הוקם מערך ברשויות והרשויות מנהלות בקרה על כל התוכניות שהמשרדים מפעילים ברשויות.

"התקציב לא מועבר ממשרד רה"מ אלא מטעם כל אחד מהמשרדים הלוקחים חלק בתוכנית. התקציב מועבר על ידי המשרדים לרשויות מקומיות, עמותות, בתי ספר, מעסיקים וכו', בהתאם למטרת הפעולה הספציפית".

"ארבע שנים ממש לא מספיקות לו כדי להגיע לתוצאות"

על פי דיווח שיצא ביוני 2020, מטעם מטה "דרך חדשה" יש לה גם לא מעט הישגים וראוי להצביע עליהם. בין היתר מדווחים על תוספת של 400 מורים ומורות, על עלייה של 10% בשיעור הזכאים לבגרות, על עלייה ניכרת במספר היזמים מהחברה האתיופית שמקבלים ייעוץ עסקי ממשרד הכלכלה, ועל ירידה באחוז הנשירה מצה"ל.

בשטח כאמור, הדעות חלוקות, כאשר אנשי המקצוע מתרשמים הרבה פחות מהנתונים, ובאים בטענות על מנטליות הזבנג וגמרנו של התוכניות שמבקשות להראות קבלות בנושאים שאי אפשר לתחום לארבע או חמש שנים. "לא צריך את כל החומשים האלה ושום דרך חדשה", אומרת גורמת בכירה בתחום הרווחה. "זה עוד מאותו דבר, שום בשורה לא הייתה כאן. אנחנו מבקשים תקציב קבוע שנתי וייעודי לצרכים של יוצאי הקהילה. תנו לנו אוטונומיה, תנו לעבוד. אנחנו מכירים את השטח ואת הצרכים, אל תכפו עלינו תוכניות.

"בהתחלה אלה היו תוכניות רק ליוצאי הקהילה", היא ממשיכה, "אחר כך תוכניות שהן רק לשילוב עם כלל האוכלוסייה ועכשיו תוכניות שמיועדות בכלל לעובדים ברשות. זה חשוב אבל לא מספיק. אל תבנו לנו תוכניות קצובות בזמן. מה שקרה הוא שלעובדים בתוכנית אין אופק, הם ישבו על מזוודות בשנתיים האחרונות והחלו לעזוב זה אחר זה, כי ידעו שאוטוטו הפעילות נגמרת. יש תחושה של חוסר וודאות, של ארעיות, וזה השפיע כמובן גם על המשפחות שמקבלות את השירות. היום נגמרו התקציבים, נגמרו הפעולות, חזרנו לאותו מקום".

"הם אומרים שהם ניצלו את התקציב", אומר אקלה, "אבל לאן הוא הלך, זאת השאלה. כשאני מגיע לשטח הקהילה מתלוננת שהתקציב לא מגיע אליה, אין משאבים, אין פעילות, אין עשייה, יש פה פספוס. מצד שני, כשאני מגיע לכנסת או קורא פרוטוקולים ורואה מצגות וקבצי אקסל שהם מציגים התמונה היא שהם הצליחו"
הפגנה ב-2015. צילום: רויטרס
"אנשים בקהילה לא משיגים עבודה, אבל אם את תהיי בכנסת מציגים לך נתונים על שילוב תעסוקתי של יוצאי אתיופיה במשרדי ממשלה או בחברות ממשלתיות", אומר אקלה. "כשבודקים לעומק מגלים שכאשר מגיעה השעה 16:00 העובדים במשרדי הממשלה יוצאים ומי שנכנס למשרדי הממשלה זה אותם עובדים בני הקהילה. הם שם כדי לנקות את המשרדים, זה השילוב התעסוקתי לו יחלה התוכנית?"
הפגנה ב-2019. צילום: רויטרס
ממשרד רה"מ נמסר לשומרים: "התוכנית מורכבת מסדרת החלטות ממשלה שמתייחסות לעשרה משרדים ושמתוקצבת ב-140 מיליון שקל לשנה בשנים 2016-2019. באוקטובר 2020 אושרה החלטת ממשלה לפיה יש להאריך את התוכנית בשנה נוספת, עד להצגת סיכום בפני הממשלה ואישור תוכנית רב שנתית חדשה"

דברים ברוח דומה אומרת גם עובדת במינהל רווחה באחת הערים המרכזיות בתוכנית. "במסגרת התוכנית של הדרך החדשה נתנו טיפולים שיכולתי רק לחלום עליהם כעובדת סוציאלית", היא אומרת. "כמו, למשל, טיפולים פסיכולוגים לילדים או טיפול באמנות לילדים, אבל כל זה נגמר. הם לא מבינים שאם רוצים לעשות שינוי משמעותי בשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית העבודה ארוכה, לוקחת הרבה זמן, צריך סבלנות. מה גם שזמן השהות בארץ לא בהכרח קובע את פוטנציאל השילוב. אמא שלי, למשל, עלתה לפני 30 שנה לארץ כשהיא הייתה בשנות ה-30 לחייה, והיא עדיין צריכה אותנו, הילדים, כשהיא הולכת לבנק או לרופא. הרי מי שמספיק חזק לא צריך את התכניות האלה בכל מקרה, ומי שצריך את התוכניות האלה ארבע שנים ממש לא מספיקות לו כדי להגיע לתוצאות".

אותה עובדת מדווחת על ירידה בשיעור המשפחות מיוצאי אתיופיה שמטופלים כיום ברווחה בעירה, מ-50% ב-2017 ל-30% כיום, אולם אינה ממהרת לקשור כתרים לדרך חדשה. "אני מניחה שהתוכנית תרמה להפחתה אבל אני לא להגיד שזה בזכותה", היא אומרת. "היו עוד גורמים מעורבים. צריך להבין, במסגרת התוכנית יכולנו לתת מענה רק ל-20% מהמשפחות, לפי הגדרת היעד של משרד הרווחה. בעוד שבפועל נתנו שירות להרבה יותר משפחות של יוצאי אתיופיה. התוכנית ממש לא אפשרה לנו להגיע לכולם. כך שאני מניחה שההפחתה הזאת התרחשה גם בזכות הדרך החדשה, אבל בעיקר בזכות שירותים אחרים שניתנים במינהל הרווחה".

"ההתנהלות הזאת מנציחה את הנזקקות לאורך זמן"

באגודת יהודי אתיופיה מחכים לנתונים גולמיים של התוכנית ותקציביה, על מנת שיוכלו לסכם את התוכנית מצידם. "אנחנו אמנם מקבלים מדי שנה דיווח עם מצגות אבל אין לנו נתונים שנוכל לבחון אותם בעצמנו", אומרת לשומרים המנכ"לית עו"ד שלומית בוקיה. "אנחנו בשיח עם משרד רה"מ וגם עם השטח, ויודעים לדווח על תוכניות שלא מומשו. למשל, התוכנית של התחדשות עירונית.

"ידוע לנו שהוקמו מנהלות במסגרת הדרך החדשה בשלוש ערים מרכזיות: רחובות, נתניה וראשון לציון בשכונות עם ריכוז גבוה של הקהילה כמו רמת אליהו (ראשל"צ), קרית נורדאו (נתניה) וקריית משה (רחובות). להבנתנו, המקום בו דברים יותר עובדים זה בנתניה. אבל ככל שהתעמקנו, ומדיווחים שהגיעו אלינו התקציב להתחדשות עירונית לא נוצל ואם נוצל זה רק לתפעול המינהלות עצמן, למשכורות".

באגודת יהודי אתיופיה מחכים לנתונים גולמיים של התוכנית. "אנחנו אמנם מקבלים מדי שנה דיווח עם מצגות אבל אין לנו נתונים שנוכל לבחון אותם בעצמנו", אומרת עו"ד בוקיה. "אנחנו בשיח עם משרד רה"מ וגם עם השטח, ויודעים לדווח על תוכניות שלא מומשו. למשל, התוכנית של התחדשות עירונית"

עו"ד שלומית בוקיה. צילום: טל רביב
גם במשרד התרבות לא נוצלו תקציבים ייעודיים, מספרת עו"ד בוקיה. לדבריה, "הוחלט במסגרת החלטת ממשלה משלימה לדרך החדשה שהובילה להקמת הוועדה למיגור גזענות, שמשרד התרבות יקצה סכום לעידוד יצירה של התרבות האתיופית וקידום אמנים בתוך הקהילה. בפגישה ב-2019 גילינו שהמשרד לא ניתב תקציב"

הנה למשל, מה שקורה בשכונת קריית משה ברחובות. גורם פעיל בשכונה המיועדת לתהליך התחדשות עירונית משמעותי מדווח כי בשנת 2018 הוקמה מינהלת והוכשרו עובדים, החלה התארגנות של שיתוף ציבור והנהגת תושבים לקראת תהליך ההתחדשות אך בחצי שנה האחרונה התקציבים של משרד השיכון לתוכנית נעצרו. "אפילו תקציב לכיבוד אין למנהלת, הכל נתקע חוץ מהמשכורות", אומר הפעיל. "במשרד השיכון החליטו פשוט לעצור את התקציב. באיזו זכות, איך הם מעיזים? זאת החלטת ממשלה".

ממשרד השיכון נמסר בתגובה כי "נכון להיום, הקצה המשרד בפועל תקציב בסך 65 מיליון שקל אשר הועברו לרשויות המקומיות. החלטת הממשלה קבעה מסגרת תקציב בסך 120 מיליון שקל לשנים 2017-2021, לטובת קידום תהליכי התחדשות עירונית בחמש שכונות הנמצאות בשלוש ערים בהן שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה, במסגרת התוכנית הלאומית לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית (הדרך החדשה). במסגרת יישום החלטת הממשלה הקים המשרד שלושה מינהלות שכונתיות להתחדשות עירונית בישובים נתניה, ראשון לציון ורחובות. במסגרת הפעלת המינהלת בשכונת קריית משה ברחובות, התגלעו מספר חילוקי דעות בין המשרד לעירייה בנוגע לאופן ההפעלה המיטבית של המינהלת. יובהר כי המינהלת ממשיכה כיום בעבודתה השוטפת, לרבות ניצול התקציב שהוקצה לטובת תכניות שאושרו וכוח אדם המועסק במסגרתה. חילוקי הדעות נמצאים בבירור בין גורמים בכירים במשרד ובעיריית רחובות".

גם במשרד התרבות, כאמור, לא נוצלו תקציבים ייעודיים, מספרת עו"ד בוקיה. לדבריה, "הוחלט במסגרת החלטת ממשלה משלימה לדרך החדשה שהובילה להקמת הוועדה למיגור גזענות, שמשרד התרבות יקצה סכום לעידוד יצירה של התרבות האתיופית וקידום אמנים בתוך הקהילה. היינו בפגישה במשרד ב-2019 אחרי שלא התקדם שום דבר, האמנים עצמם העלו את זה לשיח, בפגישה גילינו שמשרד התרבות לא ניתב תקציב. היינו בפגישה גם עם היחידה למיגור גזענות אבל בשורה התחתונה זה לא קרה. הוצאנו מכתבים למשרד התרבות ואז הגיעה הקורונה ולא היה עם מי לדבר".

גורם המקורב לתוכנית אומר כי "משרד התרבות בשלוש השנים של התכנית מ-2016-2019 לא ניצל כלום מהתקציב שלו כי זה פשוט לא עניין אותם, לא היה מישהו שמחויב לעניין. רק מאז שנכנס השר החדש (חילי טרופר שהחליף את מירי רגב) הם החלו לפעול בנושא". ממשרד התרבות והספורט לא התקבלה תגובה.

"היו ישיבות ברשויות מסוימות שממש מידרו את נבחרי הציבור מהקהילה", אומר צגהון. "כסף הוא שחקן מרכזי בשליטה וכוח. כסף הוא גורם ממנף גם לשינוי. אם רוצים שהתכניות יצליחו נבחרי הציבור חייבים להיות מעורבים, לצערי מה שנעשה בתוכנית זה לא שיתוף ציבור אלא שיתוק ציבור"

שאול צגהון, חבר מועצת העיר רחובות

השיח בין נציגי הקהילה ובין משרדי הממשלה הוא קריטי וגם מובילי התוכנית הקפידו על תהליכי שיתוף ציבור. אלא שנבחרי ציבור מהקהילה בערים שונות מדווחים שלא כך היו הדברים.

"השיתוף של הקהילה היה בשביל להגיד שהיה שיתוף", טוען משה שטה, חבר מועצת העיר רמלה. "אז עשו כל מיני שולחנות עגולים גם כשהם היו מרובעים אבל לא באמת היה שיתוף פעולה, גם לא איתנו, חברי המועצה נבחרי הציבור שמייצגים את הקהילה ברחבי הארץ".

אז מה קורה?

"מה שקורה הוא שברגע שמסתיימת תוכנית ונגמר התקציב שהרשות קיבלה בידיים פתוחות, הרשות המקומית מתחילה להתפתל והיא לא מטמיעה את התכניות האלה לטווח ארוך. ההתנהלות הזאת מנציחה את הנזקקות לאורך זמן".

"היו ישיבות ברשויות מסוימות שממש מידרו את נבחרי הציבור מהקהילה", מוסיף שאול צגהון, חבר מועצת העיר רחובות. "כסף הוא שחקן מרכזי בשליטה וכוח. כסף הוא גורם ממנף גם לשינוי. אם רוצים שהתכניות יצליחו נבחרי הציבור חייבים להיות מעורבים, לצערי מה שנעשה בתוכנית זה לא שיתוף ציבור אלא שיתוק ציבור".

"לא ההצלחה שאנחנו מצפים לה"

"הייתה לי עמדה ברורה לכל אורך הדרך על התוכנית - אם הם רוצים שהקהילה תהיה משולבת ומעורבת בחברה הישראלית אז צריך לשלב את בני הקהילה כמובילי מהלך ולא שיביאו לנו אפוטרופוס שעד שיכיר את הצרכים ייקח לו שנתיים", אומר לשומרים רוני אקלה, מנכ"ל הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית, חברה לתועלת הציבור שפועלת גם עם תקציבי משרד החינוך במסגרת התוכנית, ובימים אלה מסיימת את ההתקשרות.

"בסופו של תהליך", הוא אומר, "התוכנית הלאומית לא השיגה הישגים משמעותיים. פה ושם יש הצלחות אבל לא ההצלחה שאנחנו מצפים לה. בין התכנון לביצוע יש פער".

מה הפער?

"הם אומרים שהם ניצלו את התקציב אבל לאן הוא הלך, זאת השאלה. כשאני מגיע לשטח הקהילה מתלוננת שהתקציב לא מגיע אליה, אין משאבים, אין פעילות, אין עשייה, יש פה פספוס. מצד שני, כשאני מגיע לכנסת או קורא פרוטוקולים ורואה מצגות וקבצי אקסל שהם מציגים התמונה היא שהם הצליחו.

"לצערי", ממשיך אקלה, "יש עוד הרבה בעיות ואתגרים בקהילה. יש קטסטרופה של עבריינות נוער, אני מצטער להגיד את זה אבל הקהילה הולכת לאבדון. יגיע הזמן שמבקר המדינה יכנס ויבקר גם את התוכנית הזאת משום שבסופו של תהליך הקהילה לא מתקדמת. אני רוצה שהקהילה תיקח את עצמה בידיים ותחליט מה טוב לה, לילדים שלה, צריך להחזיר את האחריות להורים. כדי לעשות את זה אנחנו מעצימים פעילי קהילה שיכנסו למועצות, לרשויות, למקומות בהם הם יכולים ללחוץ על כפתור, להביא תקציב ולפעול בקהילה".

זה גם אחד היעדים של דרך חדשה – שילוב תעסוקתי במוסדות ציבוריים.

"אנשים בקהילה לא משיגים עבודה, אבל אם את תהיי בכנסת מציגים לך נתונים על שילוב תעסוקתי של יוצאי אתיופיה במשרדי ממשלה או בחברות ממשלתיות. כשבודקים לעומק מגלים שכאשר מגיעה השעה 16:00 העובדים במשרדי הממשלה יוצאים ומי שנכנס למשרדי הממשלה זה אותם עובדים בני הקהילה. הם שם כדי לנקות את המשרדים, זה השילוב התעסוקתי לו יחלה התוכנית?".

תקרת הזכוכית המשוריינת של המגזר הציבורי

"אף אחד לא יכול להיות שגריר, קונסול?"

על פי נתונים שהוצגו בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת ביוני 2020, משפחה יוצאת אתיופיה מכניסה בממוצע שני שלישים ממשפחה ממוצעת בישראל, כאשר פרוטוקול הוועדה מדגים היטב את מה שאקלה תיאר קודם לכן.

הנה הפרוטוקול מדבר בעד עצמו.

"לא יכול להיות שאחרי 40 שנה עדיין אין במשרדי הממשלה לא מנהלי אגפים, לא אגפים בכירים, לא סמנכ"לים יוצאי אתיופיה", אמר דוד יאסו ממשרד הקליטה.

ח"כ ביטן, יו"ר הוועדה דאז, הגיב: "אם רוצים באמת לאחוז בשור בקרניו אז הנושא של הכשרות מקצועיות, לימודים אקדמאיים והנושא של שילוב בני הקהילה דווקא בעבודה ציבורית כזאת, במשרדי ממשלה וכו' - אלה הדברים שלאורך שנים יביאו לשינוי. אז בסדר, אז נותנים להם תקציב לפעילות חברתית של נוער, זה לא מה שיפתור את הבעיה. במשרד החוץ יש 0.7% עובדים יוצאי אתיופיה, אף אחד מהם לא יכול להיות שגריר, קונסול, עובד שגרירות? במשרד המשפטים עובדים 1.1% יוצאי אתיופיה. החבר'ה שלהם לא יכולים לעבוד בפרקליטות או להיות עובדים של בתי המשפט? "תראו", פנה ביטן לנציגי משרד רה"מ, "הכול טוב ויפה בתוכניות, אבל אם אתם לא תאחזו את השור בקרניו, אנחנו נשב פה בעוד חמש שנים עם אותה בעיה".

ח"כ דוד ביטן ביושבו כיו"ר ועדת העלייה והקליטה. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הנתונים אליהם התייחס ביטן עלו בסקירה מיוני 2020, שהוזמנה על ידו ממכון המחקר של הכנסת על שילוב של יוצאי אתיופיה במשרדי ממשלה. מהסקירה עולה, כי ב-2019 שיעורם של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה היה 2.8%. בכך אמנם הושג יעד הייצוג שנקבע באותה החלטת הממשלה, אבל יש פערים בייצוג יוצאי אתיופיה בין יחידות שירות המדינה. רק מחצית מהמשרדים הממשלתיים ויחידות הסמך הכפופות להם עמדו ביעד הממשלתי להעסקת יוצאי אתיופיה.

ב-2019, למשל, פרסמה נציבות שירות המדינה 46 מכרזים פומביים לתפקידי בכירים, והוגשו להם 1,095 מועמדויות – עשר מהן הוגשו על ידי יוצאי אתיופיה. מתוך 52 מועמדויות שהוגשו לוועדות איתור לאיוש משרות בכירות באותה שנה - לא היה אף מועמד יוצא אתיופיה.

תחקיר שומרים באתר המקום הכי חם בגיהנום