מצד אחד, איכות החיים בישראל הובילה את הדירות להתרחב בגודלן ואת רמת הצפיפות לרדת. מצד שני, ביחס למדינות המפותחות בעולם ישראל עדיין נמצאת בתחתית הטבלה ביחס של מספר חדרים לנפש. איך ייראה שוק הנדל"ן כשישראל תהפוך לאחת המדינות הצפופות בעולם? ניתוח מידע של שומרים

אילוסטרציה: שאטרסטוק. אינפוגרפיקה: נעם תמרי

על דיור וצפיפות: חדר לכל ילד או מיטת קומותיים?

מצד אחד, איכות החיים בישראל הובילה את הדירות להתרחב בגודלן ואת רמת הצפיפות לרדת. מצד שני, ביחס למדינות המפותחות בעולם ישראל עדיין נמצאת בתחתית הטבלה ביחס של מספר חדרים לנפש. איך ייראה שוק הנדל"ן כשישראל תהפוך לאחת המדינות הצפופות בעולם? ניתוח מידע של שומרים

אילוסטרציה: שאטרסטוק. אינפוגרפיקה: נעם תמרי
אילוסטרציה: שאטרסטוק. אינפוגרפיקה: נעם תמרי

מצד אחד, איכות החיים בישראל הובילה את הדירות להתרחב בגודלן ואת רמת הצפיפות לרדת. מצד שני, ביחס למדינות המפותחות בעולם ישראל עדיין נמצאת בתחתית הטבלה ביחס של מספר חדרים לנפש. איך ייראה שוק הנדל"ן כשישראל תהפוך לאחת המדינות הצפופות בעולם? ניתוח מידע של שומרים

מצד אחד, איכות החיים בישראל הובילה את הדירות להתרחב בגודלן ואת רמת הצפיפות לרדת. מצד שני, ביחס למדינות המפותחות בעולם ישראל עדיין נמצאת בתחתית הטבלה ביחס של מספר חדרים לנפש. איך ייראה שוק הנדל"ן כשישראל תהפוך לאחת המדינות הצפופות בעולם? ניתוח מידע של שומרים

אילוסטרציה: שאטרסטוק. אינפוגרפיקה: נעם תמרי

מיקי לוי

יחד עם

30.11.2021

תקציר הכתבה

ל

פני קצת יותר מחודש פרסמנו פה סקירה שמנסה להאיר את משבר הדיור באור אחר. בין היתר, אתגרנו את מודל ה"כמה משכורות נדרשות כדי לרכוש דירה", ראינו שיש הרבה מאוד ישראלים שבכלל לא מוציאים כסף על שכירות או משכנתא, ונחשפו לפער המכאיב בין אלה שיש להם לאלה שאין להם. את הכתבה סיימנו בכמה נתונים שעוסקים בצפיפות דיור ובגודלן של הדירות החדשות שנבנו בשנים האחרונות. גילינו שתי תופעות.

ראשית, שלמרות גידול האוכלוסין האדיר בעשורים האחרונים, ואף שממוצע היילודה בישראל גבוה משמעותית מזה של ה-OECD – מספר הנפשות בכל משפחה דווקא קטן ב-20 השנים האחרונות.

לעומת זאת, אף שישנו צורך ברור בדירות להשכרה ובדיור "בר השגה", שברובו מורכב מדירות קטנות יחסית (3 חדרים ומטה); ולמרות העלייה המובהקת בהתחלות בנייה של דירות כאלה – עדיין, מספרן של הדירות הגדולות גבוה משמעותית מזה של הקטנות, מבחינת התחלות בנייה.

הפער הזה בא לידי ביטוי גם בסוף הסרטון המצוין של תאגיד השידור הציבורי, שפורסם לפני כשבועיים ועסק בנושא תכנון ודיור.

הנקודה הזו סקרנה אותנו, אז החלטנו להמשיך לחקור: האם משקי הבית בישראל באמת חיים בבתים ש"גדולים עליהם"? התשובה כמובן מורכבת מאוד ותלויה בשלל גורמים, בהם תחושות סובייקטיביות של צפיפות, והיחס התרבותי בישראל, כמדינה מערבית, לתנאי מחיה. פעם אפשר היה אולי להסתפק בחדר אחד לארבעה ילדים; היום, בעידן של שפע יחסי, שישראל נהנית ממנו (ואף קיבלה על כך הכרה עם הצטרפותה למדינות ה-OECD), ייתכן שנדרש מרחב מחיה אחר.

ברמת הנתונים מצאנו שני מקורות. הלמ"ס שלנו ונתוני OECD. שניהם מספרים סיפור משלים, שהשורה התחתונה שלו היא: כן, יש פחות צפיפות בבתים היום; ומצד שני, צפיפות הדיור בישראל היא מהגבוהות ב-OECD.

הנה נתוני למ"ס, שבוחנים את הצפיפות לפי מפתח של מספר נפשות לחדר. בחרנו רק את האחוזים של 2 נפשות ומעלה, כשיקוף של צפיפות יחסית. זו התוצאה ב-40 שנה האחרונות: ירידה, אולי אפילו ירידה תלולה.

נתוני ה-OECD מסתכלים על זה מהצד השני: מספר חדרים לנפש. שם, ישראל נמצאת במקום נמוך מאוד.

מה שמעניין הוא שגם מדינות OECD צפופות מאיתנו, או עם צפיפות זהה לשלנו, כמו בלגיה והולנד – עדיין במקום גבוה בהרבה מישראל מבחינת מרחב מחיה. איך זה עובד? אולי גם פה זה עניין של תכנון.

וזו השורה התחתונה של המיני-סקירה הנוכחית:

ישראל ככל הנראה בדרך להיות המדינה הצפופה ביותר ב-OECD. תנאי המחיה במקרה כזה עלולים להיות לא פשוטים, אבל הם לא חייבים להיות קשים. היערכות ארוכת טווח, שכוללת תכנון חכם, הסברה ושינוי תפיסה תרבותי, ובעיקר חשיבה שנים רבות קדימה במקום הנוהג הרגיל של "כיבוי שריפות" – יכולה לעשות את ההבדל בין מדינה עם תנאי מחייה טובים, לחיים בקופסת סרדינים ענקית.